מעביד – אתה מעסיק עובדים ואחראי לפרנסתם, הקפד להעביר את תשלומי השכר במועדם בכדי שלא תהיה חשוף לתביעה לפיצויים גבוהים במיוחד!

המועד לתשלום שכר עבודה נקבע בחוק הגנת השכר, המהווה אחד החוקים היסודיים להסדרת זכויות העובדים במשק בישראל. הכלל הוא כי מעביד צריך לשלם לעובדים את שכרם בתום החודש – אולם עד ליום 10 לחודש שאחרי לא חלה על המעביד כל סנקציה, מכאן הנוהג הישראלי לשלם לעובדים את שכרם עד ליום 10 לחודש שאחרי ביצוע העבודה.

מעסיק עליך לזכור!
אם הנך מעביר לעובדים את שכרם באמצעות המחאה או העברה בנקאית ותעשה כך ביום העשירי לחודש, הרי שהעובד יוכל לקבל את הכסף רק יום לאחר מכן – ואתה מסתכן בהלנת שכר!

עובד אשר באופן עקבי מקבל את שכרו באיחור יוכל לתבוע את המעביד בגין הלנת שכר ואם תביעתו תתקבל הרי שהמעביד יחויב בפיצויים בשיעורים גבוהים במיוחד!

מהם שיעורי פיצויי הלנת שכר?
5% על השבוע הראשון.
10% נוספים על כל שבוע החל מהשמיני לחודש שהשכר הולן.
תשלום נוסף שתחויב בו – הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום הראשון בו היית אמור לשלם את השכר!
20% נוספים מהסכום הכולל עבור כל חודש הלנה!

יש לקחת בחשבון מספר דברים:

  • גם השכר האחרון, גמר החשבון, ההבראה ופדיון החופשה – אם לא ישולמו במועד יישאו פיצויי הלנת שכר!
  • פיצויי פיטורים – נושאים ריבית הלנה כמו הלנת שכר!
  • ההלנה תחול רק על שכר שלא שולם כלל או אם העובד שקיבל את השכר כתב כי קבלת השכר אינו מהווה ויתור על פיצויי הלנה.
  • אסור לנכות שכר בטענה כי "העובד לא עבד טוב"…
  • כספים שלא הועברו לקרן פנסיה דינם כשכר מולן! כל סכום שלא הועבר בפועל משך 21 יום מתחילת החודש.

איזה כספים מותר לנכות משכר?

  • מיסים ותשלומי חובה המוטלים על עובדים, כולל אחוזי העובד לקרן הפנסיה.
  • תרומות שהסכימו להן בכתב.
  • דמי חבר בארגון עובדים.
  • קנס משמעת על פי חוזה או חוק או הסכם קיבוצי.
  • חוב או הלוואה שניתנה לעובד ולא יותר מ 25% משכרו החודשי – ניתן לנכות.
  • מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכר.

האם יש התיישנות על הלנת שכר?

שכר שלא שולם כלל – שנה מיום בו היה אמור השכר להשתלם לעובד. ששכר ששולם אך באיחור – 60 יום מיום התשלום בפועל. (בהחלטה מיוחדת של בית הדין לעבודה, יכול העובד לבקש הארכה ל-90 יום לעניין זה).